תאונת עבודה בבית

תאונת עבודה שאירעה בזמן עבודה מהבית

[Total: 12   Average: 4.5/5]




12/04/2020

חלק גדול מעובדי המשק עובדים בימים אלה מביתם, זאת בעקבות משבר הקורונה אשר פקד אותנו לאחרונה. נוכח השגרה החדשה שנוצרה חשתי צורך לעמוד על זכויותיהם של אותם עובדים אשר נאלצים לבצע את מטלות עבודתם מביתם וכתוצאה מכך חוו פגיעה אשר גרמה לנזק פיזי או נפשי בגופם. המאמר מתייחס לעובדים עצמאיים ושכירים כאחד, בין אם הם עובדים מביתם באופן קבוע או רק בחלק מהזמן עקב משבר הקורונה.

ראשית, חשוב לציין כי סביבת העבודה ממנה מבצע העובד את עבודתו אינה משנה לעניין זכיותיו אשר מעוגנות בדיני העבודה.

אדם אשר עובד מביתו זכאי לכל הזכויות הסוציאליות להן היה זכאי אילו עבד ממקום מושבו הרגיל של בית העסק. על כן, העובד ימשיך להיות זכאי לתשלומים כגון: דמי פנסיה, הבראה, מחלה וחופשה. כמו כן, ככל שהעובד משלם דמי ביטוח לאומי זכויותיו נשמרות ותקפות גם מול המוסד לביטוח לאומי.

לפיכך אם עובד נפגע בביתו, בשים לב שהפגיעה התרחשה תוך כדי פעולה הקשורה בעבודתו של העובד ולא נולדה כתוצאה מעיסוק אחר בסביבת הבית שאינו קשור לעבודה, יתכן מאוד כי העובד יוכר כנפגע עבודה ויהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

סעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 מגדיר מקרים בהם פגיעה בעבודה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה. דוגמה לפגיעה בעבודה מהבית: בזמן שהעובד קם מהמחשב ועשה את דרכו אל השירותים הוא נפל או החליק על ריצפת ביתו וכתוצאה מכך שבר את ידו או רגלו. דוגמאות נוספות לפגיעות שעשויות להיגרם לעובד כתוצאה מעבודה ממושכת על המחשב: נזק בפרק כף היד, הצוואר והגב, וכן כאבי עיניים ותסמונת התעלה הקרפלית. מקרה נוסף שבנסיבות מסוימות יוכר כתאונת עבודה הוא כאשר עובד קיבל אירוע לבבי או מוחי בזמן העבודה מהבית.

במידה שהביטוח הלאומי הכיר בעובד כנפגע עבודה וככל שנותרה לעובד נכות קבועה, באפשרותו של העובד להגיש תביעה נוספת לצורך קביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה. לאחר שתביעתו של העובד תבחן על ידי המוסד לביטוח לאומי ייתכן ויקבע כי הוא זכאי גם לתשלום קצבת נכות חודשית או חד פעמית וכן לסיוע נוסף.

כיצד יש לנהוג לאחר תאונת העבודה:

  1. דיווח ראשוני לגורם רפואי סמוך ככל האפשר לרגע התרחשות התאונה.
  2. חשוב לציין בפני הגורם הרפואי המטפל כי הפגיעה נגרמה בזמן העבודה. אם הפגיעה נגרמה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה היא תחשב לפגיעה בעבודה גם כן ולכן אל תחששו לציין זאת.
  3. תיעוד, תיעוד ושוב פעם תיעוד! חשוב מאוד לשמור כל מסמך רפואי, הפנייה, מרשם וכל תיעוד אחר אשר מוכיח את תאונת העבודה.

ללא תיעוד רפואי ופניה לגורם רפואי סמוך לזמן התאונה לא יכיר המוסד לביטוח לאומי בעובד כנפגע עבודה והעובד לא יהיה זכאי לדמי פגיעה.

  1. חתימה על טופס פגיעה בעבודה – "בל 250" לעובד שכיר, "בל 283" לעובד עצמאי. ניתן להוריד את הטופס באתר המוסד לביטוח לאומי.
  2. על מנת לקבל החזר הוצאות רפואיות – יש לשמור את כל הקבלות המעידות על הוצאות עקב הפגיעה.

על מנת שהעובד יהיה זכאי לדמי פגיעה כתוצאה מפגיעה בעבודה עליו להגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי תוך זמן סביר ולא יאוחר מ-12 חודשים מיום התאונה, אחרת תביעתו תתיישן והוא לא יהיה זכאי לדמי פגיעה.

במידה שהעובד לא הגיש את תביעתו תוך 12 חודשים אך הוא נותר עם נכות כתוצאה מהפגיעה בעבודה, יש באפשרותו להגיש את התביעה לצורך קביעת דרגת נכות מעבודה. הדבר מתאפשר מכיוון שתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה אינה מתיישנת לעולם ויוכל העובד להגישה בכל עת. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שיהוי רב בהגשת התביעה יביא להפחתת סיכויה להתקבל עקב הזמן הרב שחלף.

ככל שהעובד יוכר כנפגע עבודה ויקבעו לו אחוזי נכות מעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי הוא יהיה זכאי לפיצוי חד פעמי או לקצבת נכות חודשית. אם תביעתו של העובד תידחה על ידי המוסד לביטוח לאומי באפשרותו לערער על כך לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום הדחייה.

למשרדי ניסיון רב בתחום משפט העבודה וכפועל יוצא מכך אנוכי עוסק חדשות לבקרים בתביעות דמי פגיעה לנפגעי עבודה מול המוסד לביטוח לאומי ומול בית הדין לעבודה. אי לכך ברשותי הניסיון והידע להתמודד עם הגופים מולם יש לנהל את תביעת העובד לפגיעתו בעבודה ולמקסם את זכויותיו הרפואיות.  

** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקיף מעורך דין העוסק בתחום.

השאר פרטים ואחזור אליך בהקדם